גלריית תשבצים

כדאי לומר את זה מיד: אלה תשבצי הגדרות פשוטים. ההגדרה אומרת מה התשובה, ואין בה הטעיה מכוונת, משחקי מילים או פירוק לאותיות. תשבץ ההיגיון הוא אומנות בפני עצמה, והתשבצים כאן לא מתיימרים להיות כאלה.

המשבצות ממוספרות וההגדרות מופיעות לצידן, במאוזן ובמאונך. הרשת נבנית מימין לשמאל כמו בכל תשבץ עברי — המספור מתחיל במשבצת הימנית העליונה, ומקשי החיצים זזים בכיוון הקריאה.

הגדלים כאן הם 9×9, 11×11 ו-13×13. אין 15×15 ואין תשבץ נושאי, וזו מגבלה ולא העדפה; ההסבר בפרק על המילון.

משבצת בתשבץ שייכת לשתי מילים בו־זמנית, ולכן המשבצת שבה נגמרת מילה במאוזן יושבת באמצע מילה במאונך. אות סופית שם הייתה צריכה להיות סופית בכיוון אחד ואמצעית בכיוון האחר, וזה פשוט בלתי אפשרי.

זו איננה פינה נידחת של השפה: כרבע מהמילים בעברית נגמרות באחת מחמש האותיות האלה, ובכללן כל הרבים בזכר ב־ים, וגם ארץ, כסף, שלום וזמן. לכן הרשת מקפלת אותן, בדיוק כפי שנהוג בתשבצים בעברית מאז ומתמיד: ילדים נכתב במשבצות ילדימ.

הקיפול אינו מאבד מידע — אין מילה עברית שנושאת צורה סופית באמצעה — ופותר ותיק קורא את הכתיב הזה בלי להתעכב עליו.

שני דברים קטנים נוספים: אין ניקוד, והרשת מחזיקה עיצורים בלבד כמקובל; וייצוא לפורמט .puz מושבת, מפני שהפורמט שומר בייט אחד למשבצת בקידוד לטיני ואינו יודע עברית כלל. תשבצים משותפים בקישור ומודפסים ל-PDF.

המילוי האוטומטי נשען על מסד נתונים עברי של כ-756,000 ערכים, ממופה לפי אורך ולפי מיקום האותיות, כך שתבנית מלאה למחצה נמצאת תוך מיליוניות שנייה. כתבו כמה מילות נושא ברשת ריקה, והשאר ייבנה סביבן.

התפלגות האורכים שונה לגמרי מזו של השפות האירופיות כאן. השיא הוא בשש אותיות, מעל 200,000 ערכים, ומשם הצניחה חדה: 20,000 בעשר אותיות, 3,700 בשלוש-עשרה, ובקושי 400 בחמש-עשרה. העברית בונה מילים בהשתלת שורש בתוך משקל, ולא בהערמת סופיות, והתוצאה היא אוצר מילים שמרוכז בקצה הקצר. לשם השוואה, בטורקית יש עדיין 55,000 ערכים באורך חמש-עשרה.

ההתפלגות הזו גם מסבירה למה המדף הזה צנוע יותר מהאחרים. אחרי הסינון לרמת קושי של תשבץ קל נותרות כ-3,600 תשובות — מאגר לא גדול ביחס לשפות האחרות באתר — וזה ניכר בשני הקצוות. הרשתות נעצרות ב-13×13, ואין תשבץ נושאי, מפני שנעיצת מילות נושא ברשת הופכת כל תשובה שנותרה לקריטית, ומאגר בגודל כזה אינו יכול לעמוד בזה: נוסו תריסר פריסות 15×15 סביב שווארמה, שניצל, גבינה, זיתים וחלה, ואף אחת לא התמלאה. גם מילות הנושא המתבקשות יותר לא היו עוזרות — חומוס, פלאפל ובורקס אינן ברשימת התשובות בכלל.

רשימת התשובות עצמה דרשה סינון שאף שפה אחרת לא הצריכה. רוב החומר העברי אינו הגדרות מילון אלא נתונים לקסיקליים מובְנים, שבהם ערך מגיע עם טבלת נטיות שלמה וההגדרה של צורת הבסיס מועתקת אל כל נטייה שלה. התוצאה היא צורת שייכות או הטיה שעונדת הגדרה שוטפת ומשכנעת לחלוטין — סאונותיהם מוגדרת כאילו הייתה המילה לסאונה. תשע שורות מכל עשר נראו כך, ואף ביטוי חיפוש אינו מגיע אליהן, מפני שאין שום סימן דקדוקי לתפוס בו. מה שמבדיל אותן הוא מקור ההגדרה, לא דבר בנוסח שלה.